מרמת הנדיב לחוף האקוודוקט בקיסריה – מקטע 20 – 10/06/17
היום אנחנו מסיימים את העונה השנייה בצעידה מיוחדת לאור שקיעה ולאור ירח!
אנחנו קופצים קדימה בשביל, מתחילת הכרמל – אל סופו (את הצעידה לאורך הכרמל עצמו נשלים בתחילת העונה השלישית כמובן), וצועדים היום מרמת-הנדיב דרך חוטם-הכרמל, מסילת-הרכבת ונחל תנינים, בית-חנניה, ג'סר א-זרקא, ולאורך חוף-הים עד חוף האקוודוקט בקיסריה – סה"כ צעידה של 12 ק"מ לא קשים אבל מאוד מרשימים, כולל ירידה של כל חוטם הכרמל, וצעידה לאור הירח, שיזרח בשעה 20:30.
היום אנו צועדים לראשונה גם עם נטע, ביתו בת ה- 10 של אביצר – ברוכה הבאה!
הצעידה מתחילה בפאתי גני-הנדיב – אתר יפה, אסתטי, פופולארי, ולא פחות חשוב – בחינם, כלומר: כן, הכל על-חשבון הברון… "הנדיב" הוא הברון רוטשילד שביקר כאן בשנת 1933, ואמר – כמה טוב יהייה לנוח כאן קצת, ואולי לתמיד… אמירה שלאחר מותו פורשה כצוואה, וכאשר גופתו הובאה למדינת ישראל – היא נקברה כאן.
אנו צועדים לכיוון ח'ירבת עקב, ומתמקמים במפה – כי אנחנו בדיוק בקצה השני של הכרמל, מוקפים עצי שיזף – עץ הדומים – תוהים איך זה שעצים אלו נמצאים מסביבינו, ממש כמו במקטע הסיום של העונה הראשונה בדרום הכינרת – ומקבלים הסבר שזהו מעין אזור-סוואנה – שטח שתול ומטופל ע"י קק"ל – במסגרת ניסויים שונים של גידולים ושיקום שטחים באזור. בהמשך אנו מגיעים ליער "רגיל" – כלומר, לעצי אורן ולחורש ים-תיכוני.
בח'ירבת מנצור אל-עקב אנו נהנים מריכוז של מתקנים חקלאיים עתיקים – מהשמורים בארץ-ישראל, ולכן זהו אתר ארכיאולוגי משמעותי. אבל לפני הכל – זהו אתר של נוף – וואו! – אנחנו ברום המערבי של הכרמל, ומתחתינו נפרס הים-התיכון במלוא-הדרו, ואיתו מעגן-מיכאל, כביש החוף, שדות בית-חנניה – יעד שלנו בהמשך הצעידה – כן, עוד מעט אנחנו נרד עד למטה! – בנימינה, ובמבט מזרחה גם ואדי-ערה, בדרום ג'סר א-זרקא – יעד נוסף בהמשך המסלול היום (!), חדרה ונתניה – ושוב, הים, הים הכחול הגדול.
לאחר עצירת התפעלות מתבקשת, אנחנו סוקרים את המתקנים החקלאיים – חצי הגורן, בית-בד, יקב וגם מערכת תעלות ניקוז מרשימה, בור-מים ובריכה קטנה עם רצפת-פסיפס.
אביצר מסביר לנו שמדובר באתר עם שלוש תקופות-התיישבות – בית שני (קטן), ביזנטית וצלבנית. קל לזהות גם את המקווה עם המדרגות – סימן לתושבים יהודים במקום. קומפלקס זה כוסה בתקופה הביזנטית ע"י מי שבנו כאן חווה לאיחסון התוצרת החקלאית. בשכבה הצלבנית העליונה ניתן להבחין בשרידי הווילה הביזנטית – במקומות ואבוסים לבקר ולחיות. הסיבה לשכבות האתר – זה מקום טוב לחקלאות, ולתוצרת יש שוק – בקיסריה. רוב הבנייה בוצעה בסלע המקומי – כורכר, וחלק מסלע גיר שהובא מהמחצבות באזור. נראה ששם-האתר – ח'ירבת-עקב – קשור לרבי עקיבא (אפרופו אור-עקיבא הסמוכה) – למטה בקיסריה הוא עבר עינויים, הוצא להורג, והיה לאחד מעשרת הרוגי-מלכות. קיברו אמנם מצויין בטבריה, אבל נראה שהסיפור התרחש ממש כאן.
אנחנו נמצאים בקצה חוטם-הכרמל – בכיוון דרום-מערב. למעשה, אנחנו בחלק ההררי האחרון של שביל-ישראל, עד שנחזור לטפס – לכיוון תל-חדיד, בואך הרי-ירושלים. אחרי הירידה נתחיל לצעוד במישור-החוף, אליו נגיע בצעידה מבית-חנניה לג'סר א-זרקא במקביל לאמות-המים – שהובילו מים ממי-קדם (אלונה), דרך המעיינות של נחל תנינים, עד לעיר הגדולה – קיסריה. אבל לפני שנרד למטה, יש לנו שני דברים חשובים לעשות: דקה של דומייה עם הרוח והאוויר הטוב, וצילום קבוצתי.
אנחנו מתחילים את הירידה על משטח סלע-גיר מחורץ וסדוק מאוד – זהו מיסלע מרוסק, שלא אופייני לכרמל, ולכן התאים לשימוש גם כבית-קברות לאלו שצעדו כאן בדרך – וכאשר מישהו מת – הוא נקבר בדרך. זו הסיבה שאנו חולפים על-פני מערומים של אבנים, שהם למעשה קברים עתיקים של נוודים שחלפו בדרך: יפה כאן, מיסטי כאן, ויש סלעים זמינים…
אנחנו יורדים בירידה התלולה והקוצנית – עד פסי-הרכבת. במבט כלפי מעלה אנו שוב מבחינים בדגל-ישראל, ממש כמו בקצה השני של הכרמל. הדגל מסמן את אתר המחצבה, שכיום עובר תהליך של שיקום-נוף. מכאן, למטה, נלך עם ונרגיש בלי: אנחנו צועדים על מסילת-רכבת ישנה שהוחלפה במסילה חדשה כמה מטרים מערבית מאיתנו, ויש המנצלים אותה למשחק הליכה בשיווי-משקל על המסילה הצרה… כך עד שמגיעים לפנייה מערבה, לכיוון הים, שאנחנו חוצים במעבר מתחת לגשר של נחל תנינים, וממשיכים לכיוון אמת-המים, שתיכף נפגוש במלוא-הדרה, ונבין איך הובילה מים בצורה מושכלת והנדסית (שיפוע קטן ומדוייק ביותר), עד קיסריה.
באמת-המים אביצר מסביר לנו שתקופת הרומאים היא תקופת הרנסאנס של אמות-המים בארץ-ישראל. מול הקיר, הקשתות וצינורות-החרס אביצר מסביר לנו שאנו רואים שלוש תקופות בפעילות האמה: האמה ההרודיאנית (A), אמת-הנציבים (B) ואמת-אדריאנוס (C): האמה המקורית היא אמה שהורדוס בנה כאשר בנה את קיסריה, במאה הראשונה לפני הספירה. האמה השנייה נבנתה כאשר קיסריה הגיעה לשיאה, בחצי השני של המאה הראשונה לספירה, והיא שימשה להגדלת ספיקת המים. האמה השלישית נבנתה לפני מרד בר-כוכבא, כאשר לכבוד הגעתו של הקיסר אדריאנוס בארץ-ישראל, הוא השקיע רבות בשיפוץ ושיקום הארץ. בין היתר, היו נזילות ואבנית באמה השנייה ("נטיפי" טרוורטין), ואז הליגיון ה- 10 שנמצא בארץ-ישראל בנה את האמה השלישית, בהגבהה על אמה B – והכל תוך שמירה על "אתגר המים": בנייה כך שיהייה שיפוע שיזרים את המים בכוח הגרביטציה… בנייה זו מתועדת בכתובת המוקדשת לביקורו של "הקיסר ששירת את אזרחי הפרובינקיה", ובסמל חקוק בסלע של הליגיון העשירי, ובראשו נשר. אנחנו רואים את השכבות של הבנייה, של הטרוורטין ושל תעלות-החרס, ומדמיינים את הבנייה ואת הזרימה של המים עד התקופה הביזנטית. רק בהליכה לאורך האמה, ובהמשך לאורך גשר האקוודוקט, ניתן להתרשם מסדר הגודל של הפרויקט – שבוצע לפני כאלפיים שנים!
בצעידה לאורך התוואי של נחל תנינים אנו תוהים – האמנם, תנינים?… ומתי? לפי האגדה, שני אחים בתקופה הרומית התווכחו אם אכן יש כאן תנינים, אז אחד מהם הביא תנינים ממצרים – וכך תם הוויכוח – לפחות לפי האגדה… בכל מקרה, במהלך התקופות היה תיעוד להימצאותם של תנינים במקום – עד לפני כמאה שנים, אבל מקורם לא ידוע.
אנחנו מתקדמים אל עבר הגשר הצבוע והצבעוני של כביש 2, בכניסה לג'סר א-זרקא – גשר שילדי ג'סר א-זרקא וילדי זיכרון-יעקב צבעו יחדיו. אנו חוצים את הגשר – מתחתיו, וחולפים ברחוב הראשי של היישוב, תחת הרעש המוגזם של המואזין, המציין את סיומו של יום נוסף של צום הרמדאן. בהמשך נחלוף גם מתחת לגשר הכחול, שנבנה לרגל ביקורו של הקיסר וילהלם בארץ-ישראל – "הגשר על המים הכחולים", שעל-שמו היישוב קרוי.
אנחנו מזדרזים להגיע באור אחרון ללגונה על שפת-הים, ופעם נוספת היום: יש לנו נוף – וואו! – וצילום…
כעת נצעד לאורך קו החוף/ ים, בחשיכה, ללא פנסים, ובמעקב מתמיד אחר העלייה ההדרגתית של הירח. אנו צועדים לאורך האקוודוקט, בחוף החולי החלק יש מדי פעם סלעים, והירח המלא עולה: תחילה אנו מבחינים בו דרך הקשתות של האקוודוקט – וואו – צילום! – ובהמשך, למעלה בשמיים. הבריזה נעימה, רוג'ומים של אבנים של חולפים בדרך או של נופשים במקום מפוזרים לאורך הדרך, וברקע מופיעה החגיגה של סיום העונה – אביצר-את-רמי הפקות אירגנו לנו מדורה, כולל כיבוד בריא של קיץ (אבטיחים, ועוד…), מרשמלו על שיפודים, וכמובן – סיכום חגיגי ודיבור קצר על העונה השלישית בשביל-ישראל.
איך מסכמים במילה אחת? מרימים כוסית, לחיים!