טרק בעמק שטובאי – החיים על הקצה
אז אוגוסט 2022 היה חודש של טיולים שלא יצאו לפועל מסיבות כאלו ואחרות, בייחוד באווירה של "אין לכם שום ברירה, אתם כל כך מתגעגעים, שתבואו לא משנה כמה נקשה עליכם" של חברות התעופה וספקי התיירות בקיץ הזה של אחרי קורונה.
הבלוג של יובל – מקטע 50
הפעם אנחנו מצטרפים רק ליום השני של המקטע הדו-יומי בדרום, ואת היום הראשון נשלים בהמשך. זו צעידה ראשונה ומרגשת בערבה, והיא מסמנת לנו שינוי בקו-המחשבה: אם עד עכשיו הסתכלנו כל פעם צפונה, והתרשמנו מכמה שהתקדמנו מאז שיצאנו לדרך, במידה מסויימת מעכשיו אנחנו מתחילים לשאת את עינינו קדימה – דרומה, ובקצה האופק – טוב, ועוד קצת אחריו… – כבר נמצאת אילת, טאבה, והשלמה של הצעידה בשביל-ישראל. זה רגע חשוב לנשום, ולזכור שהעיקר הוא לא להגיע אל היעד – אלא ליהנות מהדרך…
הבלוג של יובל – מקטע 48
אנחנו מתעוררים לזריחה של יום חדש, באוהל… רגע להבין מי-מה-מו-איפה-למה-וכמה, והופ – להתארגן, לאכול, לארוז, לקפל, להעמיס, ולזוז… אנחנו בחניון-לילה גב-חולית, ביום השני של מקטע מדבר-בראשית, והיום הארוך כולו לפנינו, עד ספיר. אנחנו מסתכלים מסביב- מדובר בחניון-לילה ענק – הגדול בארץ…
הבלוג של יובל – מקטע 47
בשעה טובה ומוצלחת, אחרי עיכובים וציפייה ארוכה במיוחד – ככה זה בימי קורונה… – אנחנו מתכנסים לצעידה דו-יומית עם הקבוצה שלנו – קבוצת אירוס, שמחדשת ימיה כקדם, אחרי השבתת-קורונה שנמשכה שמונה חודשים (!). אנחנו פותחים את העונה השישית, אבל למעשה משלימים את שני המקטעים שמשלימים את העונה החמישית… אנחנו נפגשים בספיר, מעמיסים ציוד על העגלה של אביצר ועומרי – את הציוד נפגוש רק בסוף היום, בגב-חולית, בחניון-הלילה והמאהל המאורגן שלנו…
הבלוג של יובל – מקטע 46
אנחנו יוצאים ליום השני של המקטע הדו-יומי שלנו בנגב, שמתמקד במכתש-רמון. אנחנו אחרי לילה מפנק במצפה-רמון, והבוקר במצפה-רמון בהיר, בלי עננים ובלי רוחות – כלומר: לפנינו יום חם, וסה"כ כ- 11 ק"מ לא קשים, אבל מאוד מהנים… לפנינו הליכה שתחילתה מישורית, ואנחנו פותחים בהליכה מהירה בערוץ של נחל גוונים, והגעה לטיפוס להר סהרונים – לפנינו קטע יפה במיוחד על הצלע הדרומית של מכתש-רמון – וגם נדבר על משהו שקרה לקיר.
הבלוג של יובל – מקטע 45
אנחנו יוצאים למקטע הדו-יומי הבא שלנו בנגב, שיתמקד במכתש-רמון. אנחנו יוצאים באוטובוס מנתניה בשש בבוקר, אוספים את הקבוצה בדרך, ויורדים דרומה: היום נטייל דרך נחל רמון, ונטפס החוצה עד קיר-האמוניטים. אביצר מבהיר שהיום "יש עבודה, אבל לא נורא" – כ- 13 ק"מ שיכללו עלייה יפה ותלולה, וגם שתי ירידות יפות ולא קצרות בכלל
הבלוג של יובל – מקטע 44
היום סוג של יום חג – אנחנו מתחילים בסימן 2: מקטע 2 בעונה, ופעם 2 שאנחנו יוצאים למקטע של 2 ימים. אנחנו מתכנסים בשדה-בוקר, ופותחים את סוף-השבוע הדו-מקטעי בנסיעה בג'יפים, כארבעים דקות קופצניות במיוחד עם נהג מקומי נחמד במיוחד
הבלוג של יובל – מקטע 43
עולים על הג'יפים כדי להגיע לנקודת המוצא – העלייה להר צרור. בדרך אנחנו עוברים במתחם סלול בין הקיבוץ למדרשת שדה-בוקר, ונחום הנהג מספר לנו שהסלילה בוצעה עבור מטוס הפייפר של דויד בן-גוריון – ואנחנו תמהים מה היו אומרים על דבר כזה כיום…
הבלוג של יובל – מקטע 37
מזג-האוויר בצפון מחייב אותנו להמשיך להתקדם בנתיב הדרומי של שביל-ישראל, ולנו אין עם זה בעיה, כמובן – ואולי אפילו להיפך. אנחנו יוצאים מערד בהסעה המשותפת לכיוון המינחת שמטוס בו לא נחת… כאן היתה כוונה להקים שדה-תעופה, אבל השיפור בתשתיות הכבישים הפכו את הרעיון למיותר, ולכן כיום זו בעיקר נקודת-מוצא למסלולי-טיול רבים.
הבלוג של יובל – מקטע 36
מזג-האוויר בצפון מחייב אותנו להקדים את הצעידה בדרום, ואנחנו מגלים שטוב שכך! בשעה טובה אנחנו פותחים את הצעידה בשביל-ישראל – הנתיב הדרומי! – היום נצעד 12.5 ק"מ מרשימים אבל לא 'אתגריים מדי': מתחילים בהר, ומסיימים בכניסה למדבר, ובהתאם – הנושא "ערד והמדבר" פותח בחגיגיות את הצעידה בנתיב הדרומי.
הבלוג של יובל – מקטע 42
…גם היום אנחנו נרגשים במיוחד: אנחנו ביום השני של היציאה הראשונה שלנו למקטע כפול של יומיים רצופים במדבר! אנחנו קמים אחרי המקטע של אתמול, השעה רק 05:30 בבוקר (?!), ואנחנו באוהלי הבונגלוס בגן-לאומי ממשית. התארגנות מהירה – ארוחת-בוקר וארוחה נאזרת – כמעט הכל הכנו עוד אתמול בלילה, ועלייה לטיולית – או מה שהרכב הזה לא יהייה
הבלוג של יובל – מקטע 41
היום אנחנו נרגשים במיוחד: זו היציאה הראשונה שלנו למקטע כפול של יומיים! – במדבר, במקטע "קשוח במיוחד" – וכאשר אביצר מבטיח "קשוח" – אנחנו מתקשחים… אנחנו מתכנסים בשמחה, בששון ובקור בעין-יורקעם, עם הרוח הנושבת בעוצמה – ולמרות זאת- פותחים מפה כדי להבין מה מחכה לנו – היום וגם מחר…מערבה מאיתנו יש מכתש – ואנחנו נטפס אליו בסנפיר הגדול – מהטיפוסים היפים בשביל!
הבלוג של יובל – מקטע 40
אנחנו יוצאים לצעידה דרומית-מדברית אחרונה לעונה זו, ואביצר מבטיח מקטע דרמטי ונהדר שיכלול גם את מעלה-פלמ"ח – המקום הפופולארי והמרשים בו, את מעלה עקרבים, נחל ימין ונחל חתירה ועד עין-יורקעם בפאתי המכתש הגדול, ובעיקר סולם, יתידות, צוקים, נופים, והבדלי גובה משמעותיים ומרשימים במיוחד… מה שלא ייכלל היום זו עצירת תה-של-רמי, כי בדרך אין נקודות-עצירה אפשריות של רכבים.
הבלוג של יובל – מקטע 39
יורדים למדבר – עדיין למקטע חד-יומי, אבל זה כבר ממש המדבר בכבודו ובעצמו – ובמיטבו. ההתחלה היום היא נסיעה ארוכה… שלקראת סופה אנחנו נכנסים לכביש הפנימי של נתיב מחצבות-הפוספטים ושביל-הנפט. אבי מספר לנו שהיום נצעד כשישה ק"מ בקרקעית של המכתש, במגמת עלייה קלה, עד לתחתית של מעלה-עלי
הבלוג של יובל – מקטע 38
לפנינו מקטע מדברי באורך של כ- 13 ק"מ במסלול יפה ודרמטי, במזג-אוויר חמים ונעים, ועם שני מפגשים עם רמי והתה בדרך. לאחר הביקור במצד תמר – נתחיל לטפס, אביצר מבטיח שלא נטפס "הרבה", אבל אנחנו כבר יודעים שהכל יחסי… הטיפוס יימשך בחלק הראשון של היום – עד לראש רכס חצרה
הבלוג של יובל – מקטע 35
מזג-אוויר סוער וגשום בהרי-ירושלים "דוחף" אותנו דרומה, במקום להתקדם כמתוכנן במרכז הארץ. אז היום, בשונה מהתכניות המקוריות – אנחנו מתקדמים בדרום. אנחנו באזור דרום הר-חברון, באזור סוסיא ומאחזים נוספים, נוסעים לאורך הגדר, חוצים את אחד המעברים ומגיעים לבית-היערן ביער יתיר
הבלוג של יובל – מקטע 34
אנחנו נאלצנו להחמיץ את המקטע הדו-יומי 'הבא' בנגב, ואנחנו חוזרים לצעוד במקטע-חד יומי במרכז, סך-הכל כ- 11 ק"מ, עם עליות וירידות אבל ללא אתגר חריג, ותצפיות נהדרות – בעיקר על מישור-החוף ועל גדר הביטחון. בתכנית היומית: סנסנה, גדר-המערכת, קיבוץ להב, געת – והמשימה הראשונה שלנו היום היא: בררו את מקור שם המקום הזה…
הבלוג של יובל – מקטע 32
היום אנחנו "חוזרים לשגרה" – אחרי מקטע דו-יומי ראשון בדרום, אנחנו חוזרים לשפלת-יהודה. חם במיוחד היום, כבר במפגש הבוקר בתחנת-הדלק בבית-גוברין. המקטע שנעשה היום הוא יחסית חשוף ומתייבש מהר, ולכן נספיק לתפוס אותו בזמן. עוד חודש זה כבר לא כל-כך יתאים לצעוד כאן
הבלוג של יובל – מקטע 31
אנחנו ממשיכים להתקדם בהרי-ירושלים, והיום דרך הררית נפלאה לפנינו – בה נתחיל גם את הירידה לכיוון שפלת-יהודה. הדרך תכלול את ח'ירבת-חנות, דרך-הקיסר, ותגיע עד לבית-הבד בצומת-עציונה. למעשה, מבט במפה מבהיר לנו שהיום נסיים את פרוזדור ירושלים. אחרי שבוע חורפי וסוער – יש לנו יום שימשי, אבל קר
הבלוג של יובל – מקטע 30
ממשיכים את עונה 4, במקטע בכורה שלנו עם המדריך שמוליק. הקו האווירי בין נקודת המוצא שלנו לנקודת הסיום – סך-הכל 4.5 ק"מ, אבל בגלל תוואי השטח שבו עובר גם נחל שורק – המרחק גדל, ונצעד כ- 13 ק"מ שישלבו ירידות ועליות משמעותיות… נחל שורק הוא מהנחלים הגדולים בארץ, שמנקז את מי-הגשמים מכל אזור ירושלים
הבלוג של יובל – מקטע 29
היום אנחנו גם פותחים עונה וגם משלימים פערים – משלימים עם קבוצה אחרת מקטע שפיספסנו עם הקבוצה שלנו. אנחנו צועדים עם המדריך שמוליק, שכבר צעדנו איתו את "המקטע הבא", מהסטף דרומה ולפרוזדור ירושלים. באזור זה הנחלים זורמים ממזרח למערב, ושביל-ישראל מתקדם מצפון לדרום, מה שגורם לנו לעבור בין נחלים – שביניהם יש הרים גבוהים… יצאנו מהסטף – נקודת-הסיום שלנו, ונסענו באוטובוס דרך הקסטל ומבשרת-ירושלים
הבלוג של יובל – מקטע 28
היום אנחנו פותחים את עונה 4, ופנינו להרי-ירושלים ולשפלה מחד, ובמקביל להתקדמות בציר הדרומי. אנחנו נפגשים במנזר לטרון, ליד אנדרטת הסובלנות, בה חקוקים שלושה שמות שמסמלים אחדות: רש"י (גדול מפרשי התנ"ך), סלאח-א-דין איובי (שגילה נדיבות כלפי הצלבנים), וברנאר מקלברו, מייסד המנזר שהתנגד לפגיעה ביהודים, וטבע את המשפט "הפוגע ביהודי – פוגע בציפור-נפשו של ישו".
הבלוג של יובל – מקטע 27
בשעה טובה ומוצלחת, אחרי עיכובים וציפייה ארוכה במיוחד – ככה זה בימי קורונה… – אנחנו פותחים את העונה השישית והאחרונה של צעידות בשביל-ישראל – העונה האחרונה, שכולה פז"ם! אנחנו פותחים את העונה בהשלמה של מקטע שפיספסנו בעונה הקודמת. היום נצעד כ- 13.5 ק"מ, רובם בדרכים רחבות, עם "קצת" עליות וגם "כמה ירידות" – שנאמר, "שום דבר דרמטי"… נו, נחייה ונראה
הבלוג של יובל – מקטע 25
היום אנחנו יוצאים לסיור בשוליים של סביבה עירונית – להליכת-בוקר בשביל רחב ונוח, ובהליכה מהירה, במהלכה גם נחצה כבישים – מעליהם ומתחתיהם… במקורות הירקון יהייה יפה ואטרקטיבי יותר, יהייה מוצל – ובגלל זה אנחנו צועדים בכיוון הפוך מהרגיל – כדי שבשעות החמות יותר נצעד יותר בצל ובאתרים.
הבלוג של יובל – מקטע 24
אנחנו ממשיכים לצעוד – רק אתמול עשינו מקטע השלמה בכרמל, וכבר היום אנחנו ממשיכים להתקדם עם הקבוצה שלנו. אנחנו נפגשים בחוף הרחב שאחרי המרינה, ומתחילים להתקדם בכיוון ארובות רידינג, בשפך של נחל הירקון לים, ומשם נפנה מזרחה לכיוון מקורות-הירקון. מאחורינו תל-מיכל – זכר לאחת ההתיישבויות הקדומות מהתקופה הכלכוליתית והברזל – התיישבות שהיתה קטנה וחשובה, סמוך לים
הבלוג של יובל – מקטע 23
היום אנו פותחים עונה שנייה – וכבר חידוש – לראשונה אנו "שוברים את הרצף" של הצעידה בשביל-ישראל, ומדלגים למקטע שמתחיל בפולג ויסתיים באפולוניה. עדיין חם, אפילו חם מאוד, ואנו נצעד לאורך הים – מצד אחד מצוקי הכורכר, מצד שני ים (שלפעמים נצעד בתוכו…), מעלינו שמש חזקה, ומתחתינו גלים ו/ או אבנים וסלעים, ו/ או חול – לעיתים טובעני… והכי חשוב – יש לנו ליווי צמוד של בריזה מתמשכת.
הבלוג של יובל – מקטע 22
היום אנחנו חוגגים סיום עונה במקטע חופים – מחוף בית-ינאי דרך טיילת נתניה ועד חוף-פולג – סה"כ כ- 12 ק"מ. לפנינו מקטע כייפי שמתחלק לשני חלקים: בראשון, נלך לאור יום ושקיעה לאורך חוף-הים מהשפך של נחל אלכסנדר שכל פעם משתנה בעובי, ברוחב ובעומק, ובשני – נגיע בחשיכה לחוף נתניה ונעלה לטיילת המוארת – טיול עם הרבה בריזה נעימה, עם שקיעה בחוף, ואפילו עצירה לגלידה בחוף. נעבור גם דרך המרכז לצבי-ים – שהם לא (רק) צבי-הנחל שבגשר הצבים, שמטפל גם בבעיית ההטלה של הצבים. את העונה נסיים עם מבט קדימה אל העונה הבאה – הרביעית!
הבלוג של יובל – מקטע 21
לפנינו מקטע מגוון – מהים דרומית לג'אסר-א-זרקא, לכיוון אקוודוקט קיסריה, פאתי הגן-הלאומי העשיר, תחנת-הכח ותחנת-הרכבת בחדרה, יער חדרה ועד חוף בית-ינאי. המקטע שטוח עם מספר גבעות ודיונות בדרך – אביצר מבטיח שזה לא יהייה קשה, אבל ממליץ שננעל נעליים בגלל סלע הכורכר עליו נרבה לצעוד. בקיצור, לפנינו יום כייפי ומעניין, ולא קשה בכלל. קדימה, יוצאים. רגע, לא – מתחילים בתמונות על רקע החוף והים, ועכשיו יוצאים.
הבלוג של יובל – מקטע 19
היום אנחנו משלימים את הצעידה בכרמל – אביצר מבטיח שעדיין יש עליות וירידות, אבל פחות… בנקודת הפתיחה שלנו במצפה עופר מתקיים היום מירוץ, אז אנחנו חונים למרגלות המצפה, וכמובן שלא מוותרים על טיפוס למצפה עצמו, למרגלות מגדל-האש של קק"ל. זהו מקום מעולה לתצפית-נוף מרשימה – חוף-הבונים, זיכרון-יעקב, ארובות-חדרה, קיסריה… זה המקום לתהות מה מקור השם יער עופר: עופר הוא הבן של איילה, איילה העניקה למקום את שמו הקודם – עין-רזאלה, הוא עין-איילה – וכעת הבן של איילה – עופר… זה הזמן להתחיל לצעוד מזרחה ודרומה – אל עבר העליות והירידות שאמנם יש פחות, אבל יש…
הבלוג של יובל – מקטע 18
היום אנחנו פותחים את עונה 3, למרות שלקבוצה זו הצעידה השנייה של העונה, מה שאומר שלנו יש זכות שהיא חובה – להשלים מקטע. אנחנו ממשיכים להתקדם לאורך הכרמל, ואם במקטע הקודם היתה עלייה אחת משמעותית וירידה אחת משמעותית, הרי שהפעם אביצר מבטיח שהיום נחווה עליות וירידות לרוב…
היום אנחנו גם זוכים לקבל חולצות חדשות לכבוד העונה השלישית של הצעידה בשביל ישראל.
הבלוג של יובל – מקטע 17
אנחנו חוזרים לכרמל למקטע השלמה מרגש במיוחד – כי כבר מחר יש לנו צעידה משותפת 'רגילה' עם הקבוצה שלנו. כבר בהתחלה אביצר מבטיח שלפנינו אחד המקטעים המרשימים בכרמל, 11 ק"מ סך-הכל – אבל מאתגר, כי נלך בירידה, במישור, בעלייה, וחוזר חלילה – כולל עלייה אחת שהיא 'חתיכת-עלייה', ואנחנו כבר יודעים שכאשר אביצר מבטיח עלייה משמעותית… אנחנו גם יודעים שהצעידה בכרמל היא פיזית, טרשית, כייפית, מאתגרת, מוצלת חלקית, ולא מהירה – בהר הירוק כל ימות השנה… היום נלך בין הרי צפון-מערב הכרמל, נתחיל בגובה 500 מ', ונגיע לגובה 0 – אבל בתוואי שיכלול גם עליות בדרך, כאשר רוב הירידות יהיו לקראת סוף המקטע.
אנחנו באזור השריפה הקטלנית הגדולה משנת 2010, והיום נצפה באנדרטה לזכר השריפה וגם בהשתקמות של החורש. אנחנו ברום הכרמל, ונעבור דרך יער חיק והר שוקף, ח'ירבת-רקית, מערת-שיח והר אורן שנגיע לפיתחו – בקיצור, הדרך מגוונת ועשירה.
הבלוג של יובל – מקטע 20
היום אנחנו מסיימים את העונה השנייה בצעידה מיוחדת לאור שקיעה ולאור ירח!
אנחנו קופצים קדימה בשביל, מתחילת הכרמל – אל סופו (את הצעידה לאורך הכרמל עצמו נשלים בתחילת העונה השלישית כמובן), וצועדים היום מרמת-הנדיב דרך חוטם-הכרמל, מסילת-הרכבת ונחל תנינים, בית-חנניה, ג'סר א-זרקא, ולאורך חוף-הים עד חוף האקוודוקט בקיסריה – סה"כ צעידה של 12 ק"מ לא קשים אבל מאוד מרשימים, כולל ירידה של כל חוטם הכרמל, וצעידה לאור הירח, שיזרח בשעה 20:30.
הבלוג של יובל – מקטע 16
היום אנחנו מתחילים לצעוד בהיפוך-כיוון, כלומר את הצעידה בכרמל אנחנו מתחילים מתוך הכרמל עצמו, בעוספייה, ועם הנושא המתבקש – הדרוזים. היום נחלוף באנדרטה ייחודית למלחמה נשכחת, נרד למטה את כל הדרך עד עמק זבולון והקישון בשביל נוח ומוצל, ונסיים בעלייה ובשביל חשוף… בכל מקרה, אנחנו זוכים לפתיחה ראויה לצעידה במסלול בכרמל, עם הסיסמא: "ביום טוב רואים מכאן את החרמון"… – והיום – יום טוב מאוד!
הבלוג של יובל – מקטע 15
אחרי צעידה פורימית – אנחנו יוצאים לצעידה ב- 1 באפריל, אבל זו לא מתיחה: היום נשלים את הצעידה בגליל, לפני שנעבור לצעוד בכרמל…
היום נטייל בארץ-הבדואים, ונדבר עליהם, וגם על המצפים שמקיפים אותם… השמיים בהירים, אבל אולי יירד גשם, וכנראה שיהייה בוצי. אנחנו מתחילים בעלייה באספלט, ובמהרה עוברים לשטח. מסביבינו חורש, פרחים לבנים – שום, שהוא 'אח' של השום שאנו אוכלים, בנוסף לנוריות בשלהי העונה ופרגים שכבר מבצבצים, וגם דמומיות ארץ-ישראליות קטנות, ודרדרים סגולים. השביל עולה ומתפתל, מתפתל ועולה…
הבלוג של יובל – מקטע 14
אני פורים, אני פורים – שמח ומבדח… ומה יותר מתאים מלצאת לעוד מקטע בשביל-ישראל, ולבדוק את התחפושות של הטבע, בדיוק בעונה ובמזג-אוויר אידיאלי לצעידה…
היום נצעד ממשהד ליער ציפורי (בפאתי הגן הלאומי), נבקר בקבר יהודה הנשיא – או בקבר שמחופש לו, ודרך היער נרד לצומת-המוביל, ממנה נטפס אל הרכבים. אביצר מבטיח שנזכה בפעמיים-תה של רן – שמחליף את רמי, שיהיו עליות (כלומר: יהיו הרבה…), שיהייה יפה, ובעיקר שיהיו רוחות – וגם נושאים רוחניים ותרבותיים… בנוסף לצעידה, נדבר גם על היהדות באזור, בעיקר אחרי חורבן בית-המקדש השני. אנו יוצאים מאותה נקודה כמו במקטע הקודם – אך מתקדמים דרומה.
הבלוג של יובל – מקטע 13
את המקטע היום אנחנו פותחים בצורה מיוחדת, כי אביצר שוב בוחר להפתיע אותנו. אנחנו יוצאים בנסיעה משיבלי כדי לעשות היפוך-כיוון, ובדרך קופצים להר הקפיצה, מעל נצרת: אנו זוכים לפתוח את היום באחת מתצפיות הנוף היפות בארץ, בסימן 'דרך-הבשורה'.
אביצר מסביר שבהמשך נחבור חזרה לשביל-ישראל מהר יונה, נרד לכיוון הר דבורה – שגם אותו נטפס – כנראה בבוץ… – אבל עם פריחה נהדרת, ודרך-נוף יער בית-קשת – דרך נוחה במגמת ירידה… סך-הכל אביצר מבטיח מסלול מעניין, כייפי ולא קשה מדי – כלומר: יהיו עליות… – ובסופן, נבין מדוע ארץ-ישראל בכלל, ואזור זה בפרט, נחשבים לאחד החשובים בעולם. המסלול גם יהייה "מעורב" – שיבלי הוא יישוב של בדואים, איכסל ודבורייה – ערבים, נצרת – מעורבת…
הבלוג של יובל – מקטע 12
היום אנו מתכנסים בצומת גזית, ומתחילים לטפס על התבור, תוך שאנו זוכרים – כל עלייה היא גם ירידה, בהמשך היום…
היום אנחנו מתכנסים לאחר שבוע של שריפות ברחבי הארץ, והצעידה בטבע ובין העצים תלווה גם קצת בתחושה של חזרה לשפיות בחיים…
היום נצעד דרך שיבלי מכיוון צפון-מזרח עד לפיסגת התבור – וכרגיל – נשמור על קצב קבוע ומתאים לכל-אחד, עד שנגיע לכנסיית ההישתנות בפיסגה, ונרד מהצד השני לכיוון הטרמינל (דרום-מערב).
הבלוג של יובל – מקטע אחד עשרה
היום אנחנו חוזרים לרצף המסלול של שביל-ישראל, אבל משנים כיוון, כלומר – נצעד את המקטע לכיוון צפון. כמו שכתוב באתר האינטרנט של 'על השביל' – "מצפה-אלות הוא כל-כך יפה, שלא אכפת לנו להתחיל ממנו פעמיים"… מה שנכון – נכון.
אנחנו מתחילים במצפה 'החללית' – סוג של אייקון אזורי, צופים בנוף היפה והדרמטי, ומקבלים המחשה עד כמה הכינרת והתבור למעשה קרובים אחד לשני…
הבלוג של יובל – מקטע עשירי
היום אנו מסיימים עונה – במסלול שהוא 10 – תרתי-משמע!
את סיום העונה הראשונה נציין בהליכה יחסית קלה – כ- 11 ק"מ, בשבילים רחבים, נוחים ומישוריים, ובמתכונת שונה – צעידה לקראת שקיעה, לאור שקיעה, ובעיקר – גם אחריה… אנו מתחילים עם מילות השיר שאביצר מקריא לנו: "זה סימן שאתה בשביל…" ובצעידה מטבריה ליער-שווייץ (אין קשר בין השם ליער או לנוף…), וכבר מפנטזים על שעת השקיעה הצפויה (18:40) ועל הצעידה המאוחרת בהמשך (עד 22:00).
אנו צועדים בדרך קק"ל בין סלעי הבזלת – כאלה שאנחנו רגילים לראות בגולן – זוהי רמת-פורייה הבזלתית – בזלת ש-"נשפכה" לכאן מהגולן. בגלל מיסלע זה הפריחה כבר מאחורינו, והשטח כבר הצהיב והתייבש.
הבלוג של יובל – מקטע תשיעי
היום אנו מקדימים להיפגש לצעידה של 11 ק"מ (בסה"כ…) – אבל הם כוללים טיפוס מאתגר של הארבל – וגם ירידה ממנו… חם, והעננים שאביצר הזמין לא התייצבו למשמרתם, אבל אביצר מרגיע שמדובר בטיפוס שנעשה בקצב איטי, ושנסיים את זה מהר יותר מאשר הטיפוס על הר מירון (גם כן עידוד…), אבל גם מזכיר לנו שכל עלייה היא גם ירידה, ושגם היא עוד לפנינו…
היום גם נעבור ב-"נקודת-שיא" נוספת שביל-ישראל – אחרי שעברנו מהנקודה הכי גבוהה (הר מירון, 1,204+ מטר) לנקודה הנמוכה (סמוך למושבה מגדל, 193- מטר), היום נטפס ונרד את המסלול הכי תלול בשביל – הארבל…
הבלוג של יובל – מקטע שמיני
היום נצעד כ- 11 ק"מ, חלקם בשמש ורובם בצל, בתוואי שהוא נוח ברובו, וללא עליות (כאשר אביצר מבטיח "ללא עליות" – הוא למעשה מתכוון ש-'אין הרבה' עליות, והמבין יבין). בתחילת המסלול אנחנו נזכרים גם שלפני שני מקטעים הגענו אל הנקודה הגבוהה ביותר בשביל-ישראל – בגובה 1,204 מ' (בהר מירון), והיום נגיע לנקודת השיא ההפוכה – ונצעד בגובה 193- מ' מתחת לפני-הים. מסתבר שאנחנו 'מתלוננים' על העליות, אבל צועדים דרומה – ולא פחות מזה – למטה…
הבלוג של יובל – מקטע שביעי
אנחנו ממשיכים לצעוד פנימה, לתוך נחל מירון שהופך לנחל עמוד, ואנחנו עדיין בשביל האזורי 'מים-לים' המסומן בסגול: בהתחלה ההליכה קלה, אבל לא להתרגל – בתוואי הנחל בהמשך יהיו עליות וירידות, ויהייה חם ושימשי, אם-כי יש לנו מזל שהעננים מכסים את השמיים. בכל מקרה, זה המסלול שמוגדר כ-"קשה" ביותר בעונה זו – ואת ההבטחה הזו הוא בהחלט מקיים.
הבלוג של יובל – מקטע שישי
היום נצעד כ- 11 ק"מ ("בלבד") – נצא מאותה נקודת-מוצא של המקטע הקודם, אבל הפעם נמשיך דרומה. בצמרת הר-מירון לא מחכה לנו שלג, אבל – וואוו, מה שכן מחכה לנו היום…
אנחנו נפגשים סמוך לחירבת-חוממה, למרגלות הר-מירון, עליו נ-ט-פ-ס מייד בהתחלה – עד לנקודת שיא הגובה בשביל ישראל – 1,204 מ' (במקור 1,208 מ' ש-"שוטחו" בעת בניית בסיס צה"ל במקום). רכס מירון התחיל למעשה כאשר טיילנו בנחל ציבעון, ונמשיך לצעוד בו לאורך כל היום.
הבלוג של יובל – מקטע חמישי
היום אנו צועדים בכיוון ההפוך, צפונה, וכך נצעד יותר במגמת ירידה, ובמהלך הצעידה נזכה גם לצפות בצמרת החרמון הלבנה משלג. אנו גם מתגברים על הפיתוי לשנות את סדר הצעידה בשביל ישראל – ולצעוד דרומה אל הר-מירון, וכך להגיע לשלג שעדיין נמצא בצמרת הר-מירון. בנקודה זו גם ניפגש ביציאה למקטע 6, וממנה נעלה להר מירון – וגם נרד (סערת רגשות פורצת אצל חלק מהצועדים…).
הבלוג של יובל – מקטע רביעי
נצא למקטע הרביעי, ובו נעזוב את בקעת החולה ונצעד מערבה, בסימן הגבול הצפוני של ישראל: נעלה על קרן נפתלי, נרד לבקעת יחמור ונטפס כדי לרדת לנחל דישון. היום עשוי להיות בוץ בדרך, ולכן כבר יש הקפדה על נעלי הליכה, וגם שימוש מוגבר במקל-הליכה – מקל אחד, שעוזר לצעוד בשביל (ולא שניים, כי אנחנו לא צועדים נורדים).
הבלוג של יובל – מקטע שלישי
כ- 11 ק"מ לפנינו היום.
הנושא של המקטע הוגדר "שמורת החולה וייבוש הביצה", מה שעורר דיון וספקולציות לגבי זהותה של הדמות שנצטרך לזהות… מחד, חשבנו על… ומאידך, עלתה אפשרות ש… אבל… כרגיל – הס מלפרט!
לפנינו יום גדוש בדרכים ובנושאים: חוות הרועים מעוררת הדילמות, עמק החולה – ביצה, חקלאות, אגם, שמורה, ייבוש… נחל קדש (Qedesh) האתגרי, מצודת כח (כ"ח), כפר נבי-יושע, והמשך צעידה עד למרגלות קרן נפתלי…
הבלוג של יובל – מקטע שני
14 ק"מ לפנינו, במגמת ירידה – ועם עליות – למרות שאביצר יבטיח כל-פעם שהעליות תיכף מסתיימות – תמיד תהייה "עוד אחת".
מולנו רכס הרי-נפתלי, ונסקור את קו הגבול שבמקטע 3 אחרי מצודת יש"ע "יגמור" את האצבע של הגליל.
פיצוצים ברקע – לא מסוריה – אלא להרחקת ציפורים מגידולי החקלאים. טוב, להערכתי יש גם מסוריה…
הבלוג של יובל – מקטע ראשון
מסתכלים מסביב ותמהים – תוך-כמה זמן (ומקטעים) נהפוך מצועדים בקבוצה – לקבוצה של צועדים? ומי מהצועדים בקבוצה יהייה (איתנו…) גם בנקודת הסיום?…
עושים תדריך ויוצאים לדרך.
המדריך אבי (להלן אביצר, על שום חידות החמיצר שלו) נותן דגשים ושיאים על השביל שלפנינו:
שביל ישראל – 1,060 ק"מ. אוסף של שבילים קיימים שאיחדו אותם. במקור היה 700 ק"מ – כל פעם מוספים לו פיתולים ואתרים.
לטייל עם מדריך
כשמטיילים בישראל, קשה מאוד למצוא מסלול או אתר, שהוא פשוט יפה או נחמד, ואין לו סיפור מענין מאחוריו. הארץ שלנו – הקטנה, רווית דם אך כל כך מגוונת, טומנת בחובה הרבה מאוד מימדים.
כל אחד יכול לקחת תרמיל ולצאת לטיול, אך כדי לצאת לטיול בסביבה בלתי מוכרת וכדי להפיק מהטיול את המרב – מטיילים רבים מעדיפים לטייל עם מדריך. מדריך מנוסה וקשוב ידע בדיוק לאן הכי כדאי ללכת, יכיר את המקומות בהם נמצא את הפריחה הכי טובה במסלול, יבין את הצרכים שלכם ויתכנן את הטיול בהתאם. בנוסף, מדריך הטיול ידאג לתבל את המסלול בסיפורים על המקום, חידות והווי (למעוניינים בכך, כמובן).
למה ישראל?
לפני 4 שנים בטיול תרמילאי בניו זילנד באיזור הר קוק, יצא לי לחבור לאמריקאי נחמד בשם אל מוירג'יניה לעשות יחדיו את טרק ה-ball pass.
הוא לא הכיר את ישראל או ישראלים לפני כן (למרות שיצא לו לראות כמה פה ושם בניו זילנד) ודעותיו על ישראל היו ממש כמו בפרסומות של משרד ההסברה שרצים כרגע (גמלים, מדבר, מלחמות וכו'). הגישה שלי להכיר לו מה ישראל היא באמת היתה הרבגוניות. ביקשתי ממנו לומר לי מה הוא מחפש ביעד טיול?
אז למה צריך סדנת הכנה תרמילאית?
הנושא של אם צריך או לא צריך סדנה כזו הוא נושא ששאלתי את עצמי רבות ובמקום להשאר עם השאלה – יצאתי לחקור את התשובה.
בתור תרמילאי ותיק מאוד תמיד ראיתי טיילים שעושים שטויות בשטח, בייחוד שמתי לב לישראלים (שמעניינים אותי קצת יותר) אבל רציתי לראות אם זוהי אכן בעיה – או שאתה רק שם לב למקרים הבעייתיים, בעוד שרוב השאר הם בסדר גמור. מקום המחקר נבחר להיות ניו זילנד – מקום שבו כמעט כולם ירצו לעשות לפחות איזה טרק או שניים, ונהוג לחשוב שמטיילים שם חבר'ה ב"רמה יותר גבוהה".
מה מיוחד בשביל ישראל?
שביל ישראל הפך להיות מותג.
כולם שמעו על שביל ישראל, כולם חושבים שזה ממש מגניב, אבל רוב האנשים לא ממש מבינים את המהות של השביל – עד שלא הולכים עליו.
הדבר הטוב ששביל ישראל עשה בארץ, זה שהוא הגביר את המודעות, של ישראלים בעיקר, לעובדה שאנחנו מדינה עם הרבה שבילי הליכה. מספר הקילומטרים המסומנים (כעשרת אלפים) בישראל, יחסית לשטח של המדינה הוא הגדול בעולם. בעולם! הייתם מאמינים?